פה גדול - ביקורות

"נושא ההתנגשות בין הזווית האישית לקולקטיבית שנבדק לא פעם ביצירות מחול ישראלי, מקבל כאן טיפול אישי, אינטליגנטי, שופע הומור ועצב, מתוחכם ומעולה".  (שלי קלינג, "גלובס")

"תהליך שמבקש להציף שיח שלא רק מטיח האשמות בחברה הישראלית אלא נוהג בה בו זמנית בביקורתיות ורוך". (מרב יודילביץ', "Ynet")

"מחול מקורי, נועז, שזוכה בביצוע מושלם של השלושה". (צבי גורן, "הבמה")


"עבודה שמגעה לוהט ומהיר מאוד, ובצלקת שהיא מותירה נותר רישום של משהו חזק, מפוכח ומלא אהבה".
(ענת זכריה, "NRG")


"עבודה מרגשת שמעבירה רעיון ללא מאמץ".
(גבי אלדור, "ריקוד-דיבור")
 

"שילוב של ביקורתיות ועדינות המבטא את המורכבות של החברה הישראלית" (אליזבט נרינג, "Deutchland Radio Kultur")
 

"טריו פשוט ובו בזמן רב משמעות, המותיר רושם חזק על הצופה". (אגנס איזרין, "Danser")

"עבודת מחול מרתקת, מדויקת ומעוררת מחשבות על האופן שבו אנחנו מתנהלים בעולם - ביחד, לחוד, ליד וכנגד אנשים אחרים". (נילי לנצמן, "TIMEOUT")

 

"עבודתם של ניב שינפלד ואורן לאור, שנוצרה בשיתוף הרקדנית קרן לוי ממוקמת גבוה מעל יצירות רבות אחרות שהועלו כאן לאחרונה. 'פה גדול' היא אחת העבודות החזקות והמרגשות שצפיתי בהן אי פעם. נושא ההתנגשות בין הזווית האישית לקולקטיבית שנבדק לא פעם ביצירות מחול ישראלי, מקבל כאן טיפול אישי, אינטליגנטי, שופע הומור ועצב, נטול קלישאות, מתוחכם ומעולה. חובה לראות".  (שלי קלינג, גלובס)

 חזרה לתחילת העמוד.


"היצירה היא סטייטמנט מורכב על הצורך להיות חלק מהקולקטיב ומנגד להשתחרר מהחיבוק החונק של ההמון והכמיהה למציאת הקול הפרטי... תהליך שמבקש להציף שיח שלא רק מטיח האשמות בחברה הישראלית אלא נוהג בה בו זמנית בביקורתיות ורוך... שיר אהבה לבית שרחק". (מרב יודילוביץ, YNET)

חזרה לתחילת העמוד.


"מחול מקורי, נועז, שזוכה בביצוע מושלם של השלושה, כל תנועה מדוייקת, כל מבע בהיר וחי, ובעיקר זו קרן לוי, רקדנית מיוחדת, מרתקת בכל המגוון הכוראוגרפי והדרמטי ששינפלד ולאור יצקו לתנועתה. חווית מחול משמעותית ואף למעלה מזה. מהשגיהם החשובים ביותר של יוצרי מחול בארץ". (צבי גורן, הבמה)

חזרה לתחילת העמוד.

 

"עבודה שמגעה לוהט ומהיר מאוד, ובצלקת שהיא מותירה נותר רישום של משהו חזק, מפוכח ומלא אהבה. זוהי עבודה שמציפה רוך כי מה שזורם שם מהבמה אלינו, אלה הם ממש חיינו, עוצמתם, והגעגוע למה שהיה ולא יהיה עוד". (ענת זכריה, NRG)

חזרה לתחילת העמוד.


"היא ניגשת לקידמת הבמה ופוערת את פיה בצעקה ענקית, לא נשמעת אך גם אינסופית. עוד ועוד היא עומדת שם ופיה פעור. כמו מטביעה את הזעקה בתוך החלל... זו עבודה מרגשת, שמעבירה רעיון ללא מאמץ, כשההתרחשות הבימתית היא זו שקובעת. זה אנחנו, הם אומרים. ואנחנו מאמינים להם". (גבי אלדור, ריקוד דיבור)   

חזרה לתחילת העמוד.


"בעבודתם של ניב ואורן נחשפת גישה חדשה במחול ובפרפורמנס הישראלי: שילוב של ביקורתיות ועדינות, המבטאת את המורכבות של המציאות הישראלית. כל זאת נעשה בעדינות וברגישות ובו בזמן ביד בוטחת. בלי תשובות חד משמעיות מוכנות מראש, מבלי לצייר את העולם בשחור ולבן, ומבלי לקבוע טוב ורע. אמנים מרתקים ורגישים."  (Elisabeth Nehring, Deutchland Radio Kultur)   

חזרה לתחילת העמוד.


"הטריו מצליח להרשים בעיקר בשל הכוראוגרפיה המוקפדת, הבאה לידי ביטוי בין השאר במצעד כפוי המשלב צעדים של ריקודי עם. המצעד מתנהל בנחישות ובהקפדה עם דיוק של שעון, עד שפה גדול נפתח ומביע מטען של כאב חרישי ועוצמתי המזכיר את "הבכי" של פרנסיס בייקון. טריו פשוט ובו בזמן רב-משמעות המותיר רושם חזק על הצופה."  (Agnes Izrine, Danser)

 
חזרה לתחילת העמוד.


"עבודת מחול מרתקת, מדויקת ומעוררת מחשבות על האופן שבו אנחנו מתנהלים בעולם - ביחד, לחוד, ליד וכנגד אנשים אחרים."  (נילי לנצמן, TIMEOUT )  

חזרה לתחילת העמוד.